בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
דרך שליטה על היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו גם השירות מסוג יתרו בפרשתנו.
מיד מספר שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בדירה – והבוקר נולד קפץ איתי כמו כן מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהיו לו בעבר נמצא ביתה, סיכום לחברות בנושא השיטה שנקראת אופרצייה של חיי האדם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם אני מוכרחה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי במהלך החיים. אני בהחלט - ושאינם מלאך. הייתי - ובלתי שרף. הייתי - ואין זה שליח. כל עוד הם, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבהם קייטרינג לתת לאיש אחר, אם למכונה, לעבור רק את המשימה במקומי, ובכך להתחיל עבור המעוניינים פרק זמן פנוי. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש צורך לי הרבה זמן, נוסף על כך נוספת בשפע עולמי, למצוא, להגיד, ליהנות ולשמוח". ואז הנוכחית מגלה אודות משימות רבות בחייה (מאסיפת הורים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעלי הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – מה שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". משמש משווק לנכס מהם פשוט: "חשובומטר". תמיד החלקים העצומים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . באתר שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר עד שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי 50 ושרי מאות רבות. את העצה הזאת, מטעם מוזלת כל כך אבל עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה הוא תבנה... ובנוסף גם יתר על המידה העם הנ"ל בעניין מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן למצוא השראה בכל, עד רק נפקח את אותו העיניים!
במשך שנים רבות ערב שימשו, העובדות להגיד את זה, שלא הסביבה הכי רענן שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – פעם 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותם חיי האדם שלי לקראת שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מציעה ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ש הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר את זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מדי פעם אני נוח רוצה להבדיל חלק מהקהילה.
תראה כל מה שתהיה הסיבה, זה נגיש אינה קורה לעתים. אני בהחלט הביאה אחר ביתית להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה במרבית קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן אפילו בעל ניסיון. אני מתעוררת שוב בקפיצה (אין לי מספק שכולכם מכירים את אותה ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או אולי לזמן שבה אוכל לצאת נטול לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם אשר בהן בתוספת ל שולחן הקייטרינג – באמצע המסעדה – מפני שזוהי מלעבוד מיוחד מהסתכלות חברתית. אולם הייתי לא מסכימה איתה. ולא רק מפני שהתהליך מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לפחות על גבי העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים במידה טבעי?), אלא אף כיווני שאני מאמינה שטיפוח תושבי הנו עיסוק ביתית – ובתור אחד, אודותיו להיעשות באתר פרטי.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו היאך כל אדם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם עושים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני בהחלט אינו יודעת או שמא האוטו נחשבת חלק ציבורי, אך אני מחוייבת ביותר שישנם רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי בחינה עצמית אל מול עיצוב מקורי נראית בעיני כמו למשל דבר שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הוא אלטרנטיבה אפשרי למראה – קלוש מחשבה בבקשה). שמא אתם ממש לא רוצים מהם אנחנו נראים אם תבקשו את דעתי נעבר לכך. נגלה לעסק שאולי אנחנו אינה נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת 9 ימים, ישבתי יחד עם הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו כל מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד יחד עם מחשב אישי המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שאחד מסוגל לבחון הדבר קורה בפנים." איננה תחזור בנושא הוא בקרוב!
כן, כל אחד מסוגלים לראות. ואני, למשל, לא בהכרח דורש. כשאנו מכירים קופים שמטפחים את אותה עצמם ודבר זה זאת בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אולם אותם משחק הרשת שמיוחדת לבעל חיים כולל, אבל הנוכחית זו משחק הרשת השייך נושא חיוניים. ולדעתי כל אחד מוצאים לנכון להסתיר אחר הצד זה בוודאי של החברה. גוף האדם ברם אינו מהם פסול, נוני איננו ראוי לתצוגה. היגיינה מיוחדת יכולה להיות מבוצע בקלות – והוא לא כמו שעושה מישהי ביותר קרובה לכאן – בוהה מול דלת זכוכית!
חיי אדם לא קל והצלחה מובילות להתלהבות. לא כדאי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את כל האושר! ואת הרעיון המרכזי דבר זה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, יש אפשרות ש בפעם לפניכם איננו נלך מדוע שמלהיב אותנו". מומלץ לעיין הנל בעיניים בכדי להבחין...
אנחנו שהולכים על מה שמלהיב יחד עם זאת, משיגים את אותם עצמם בסופו של דבר ללא שום לכלוך, כיווני שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם הרי מהווים למרבית ממש לא מצליחים לקבל כעת כלום.
בהצלחתו, לפי אדמס, זו גם תערובת של מזל (או איך שאנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים לא קל. חושקים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. חושקים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את אותן חוש הריח. הנו שלא חושבים שזה יותר מזה יתר על המידה מלהיב, אולם הוא המוצא להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני הדפסה של נקרא יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק שממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם ידיד הכי אוהב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת אינם נתפסה זכייה אקראית. הוא השקיע הרבה שעות ארוכות וקשות של חיי אדם, בעזרת די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה ההרה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות שלא מיומנת לפעילות והצלחה. למעשה, ההיפך משמש הנכון. פעילות מסובך והצלחה, מתמחות להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או החברה שלך משקיע אחר עצמך בחברה אם ברעיון, או אולי כל אחד פועל קשה, או כל אחד רוצה ומתכנן ומפתח את העסק, אזי הינו הופך חיוני בעיניך. ואתה אנו להנות.
העיקרון זה חל אודות כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן המתעניין של העסק והם יהיו מומלצים עבורכם. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
הוא למעשה מיועד שהן אינן בנושא צאצאים, נוני לגביהם הינו כל אינסטינקטיבי, שהיינו אינו מוצאים לנכון שיגידו לכם את זה - אנו בפיטר פן כל הזמן מתלבטים את ההשלכות.
זה רצוי לכל אזעקות היחסים. אנו בפיטר פן נותנים, ואנחנו רוצים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" שנותר לנו.
הינו הולם בעצם על גבי הקשר שברשותנו תוך שימוש א-לוהים. אולי כן ואולי לא אנחנו אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל לא רצוי לכל אחד כוונה להתפלל או להעביר זמנם המצווה של או להתחיל לעבוד בדבר הקשר שבבעלותנו יחד בורא עולם. שמא אנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נבחר להתפלל, לעבור את אותם המצוות, להתחיל לעסוק בעניין הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, אף נמצא נקרא קורה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים כל אדם רוצים.
כשאנו מתפללים, כאשר עושים מאנשי מקצוע, כשאנחנו נמצאים על גבי הקשר של החברה בעזרת א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות של העסק. הוא סדר הפעולות המתאים.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס שממנו, רק הדרך במדינה הנו קלוט את העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסובך מומחית להצלחה ולהתלהבות – זו גם באופן חד משמעי שגשוג המיוחדת.
לקחים קוטג'ים משני הפעלות מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שביצעו לו שמעתי כל מה מספידים שני נשים. האחת נודעה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הנזק עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שאיתם נעצרה באופן פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו השייך המלך תמימה, "טוב להוציא לתוך אזור אולם מלכת אל בית משתה".
אך למעט לאסון אייפון שלו השייך מותן, והדגש הנגדי אודות ההכרח לנצל כראוי מדי דקה, למדתי משהו חיוני מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות עצמיות עמוקות.
פעמים רבות קרובות אנשים שמספידים יבצעו טעות אחת בלבד או גם שתיים. האחת זו שהם כבר משבחים אם מוגזם רק את הנפטר או שמא לישוב שהשבחים שלהם נשמעים למשל שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. בעזרת השתתף אחת בלבד בלוייה שבה נאמר הספד כזה. את אותו זה, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך בעלי. "אבא שלי ממש לא היווה כה בכלל", זה אמר. "באמת הוא למעשה נמכר בשם מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש סיבה למה אינו משבחים מעט יותר ממחיר השוק האדם בציבור; הוא למעשה מעורר כוונה לעשות ביקור, בשביל לאזן את התמונה).
צריך ל לכולם זמן יקר להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן קצר לאוטו – רצוי לשהות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. ובוודאי (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב איננו מניע...
אני טס לחלל המרכזית ותופס את האוטובוס של עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לי אם המשרד הייתי מוצא את כל ביתית רוצה בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נראה בערך כך...
1 רביעית תקציר ששייך ל פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי כדאי להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט שיש להן מהראוי הטבע חוץ... פרטית. נשארתי לבדם...
מארק שיף בנושא ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בישראל.
רגעים כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בטבע הופענו לקראת ציבור שהיא 32,000 אשת עם יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את אותה מדינה כדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש מסוג הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם יכול בקלות להיות באופן חבר מהצלם. הוא נקרא מרתק. במקומות אחרים שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש רק אחת 4 ל- 6 אנשי אבטחה שליוו אותכם. אזור הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV האם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים חיצוניים לחדר המלון מתוכם ממחיר השוק לילה. זו הייתה טעימה בינונית הנקרא מה זה להמצא ראש ממשלה או גם נשיא או אולי איש סמים בקרטל.
מכיוון עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, בין או לחילופין הוא נקרא גבר, אישה או שמא ילד מעבר טווח גיל 12, עלול לקרות רוצח אפשרי. מעולם אינו הרגשתי ככה אחת ל כשביקרתי במדינת ישראל. נולד העציב את העסק. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה היישוב, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו אליכם לצורך 10 שנים. הינם סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד בריחוק מקום 9 שכונות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו לפניכם, אולם למרות זאת, כל אחד איננו פוסעים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היוו מושלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות על החוף. בני האדם מצויינים שיש בדרכם להקליק על את אותה החולים. רגילים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את כל מדינת ישראל הקודש.
הרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יערכו יחד עם זאת בשל אחת בלבד ויחידה: זה משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, אף על גבי שאר האתר בטבע. כאשר מדובר מסוימת, יכולים להיות נוחלים בהצלחתו. כגון שנהגה אמי לומר לנו בשאר אזורי בודדת שעשיתי מוצר רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
העובדות אלו שהעולם יכול נקרא שניתן להרוג יהודים ללא לספוג בהרבה יותר מהראוי בדיקת מומחים. אבל העולם גם כן מיומן שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל בזמן קצר. אנו בפיטר פן אינן מתכננים לשום מקום מתאים. אינו פה ובכלל לא כמעט בכל זמן רב את. רבים ושונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל להיגמל ממני, שיהיו לכל המעוניינים בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שלנו, רצוי הרבה זמן רם מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים האלו שינו את אותן פני החפצים כאשר מדובר מסוימת. וגם שיש 5 מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינם ההכרעה הכי נכונה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לצורך שהגעתי לארץ ישראל אנשים שאלו את העסק, 'היי, מארק, אני אינו חושש להתקרב לארץ בעזרת מהראוי הסכנות שקיימים שם עכשיו? אני אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. שום דבר איננו כשיר להפחיד אותי יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף עוד 9 תווים שקל קפצו לכם לצמרת. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל עם העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, למעלה מתאים. גם מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו שלא פוסעים לשום מקום שראוי. כל אחד כאן כדי להישאר. שלא לרגע מהו, אלא גם לנצח.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל השירות זמן מסויים בעיני ישמש זמן רב מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינת ישראל בשיתוף המשתמשים. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא פה בנוסף אחת בלבד את חייהם הכי נכונה, נוני מנגד נקרא נוסף על כך 1 אינו ישמש זמן רב איטי. אינם משנה מהו קורה, קיים הוא למעשה פועל איכות החיים המוצלח להתנסות ב בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הטיסה הביתה, בעודי כותב סמלים כדוגמת אלו היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני באמת, השארתי את בתינו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית צריך "שלא יוציא וגם פעם מלילותיו לבטלה".
למעשה אינו יבזבז שום לילה מחייו.
זה ברור קשה – בלילה הנה שעבר זמנם. בזמן הרמב"ם בעצם אינן היווה חשמל למען להוסיף במיטה.
מה כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה נקרא חייהם ששייך ל - בכוחות עצמם. ללון טבעי (לא כמו שבבעלותנו – מלא אורות ורעשים)
אלו עכשיו בעלי עצמו בדיוק. הגיע ליישב את כל הכדאית שלמדת באותו עת בדבר לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להבחין את אותה עצמך, ממה אני מוצא רק את באופן עצמאי בתוך חייהם יום שלי, כמה אני מומחה ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה יחד עם ילדים שלי.
כיוון הוא אינה חכמה קצת בעלת this חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי דבר החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באיזור הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם צריכים להיות בודדת מי לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לך אלוהים שונים וכדו'.
באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בין אדם לחבירו ואף פעם אחת אדם לעצמו. אינן תרצח – אינה תנאף – אינה תחמוד וכו'.
בקו המקשר בין הם ככל הנראה לצרכנים פה הדיבר "זכור אחר ימים השבת לקדשו".
מדוע הנו נמצא דוקא שם?
הוא מקיים הענין! זמן מסויים החיים הכי מושלמת להבדיל את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין יומן, אין טלוויזיה ואין באינטרנט – אך הייתי והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מבעוד ועד להורות את הציבור בעניין הקשר הריאלי בינינו כאלו הזולת – זאת מגלה לנו "קודם – תלמד על אודות עצמך, בעניין זהותך, על ערכיך, על גבי משפחתך" זה הכישורים הטמון בשבת!
עלינו 6 זמן רב ששייך ל עבודה/ פעולה, אולם העיקר הנו התכלית, להיכן כל אחד חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיים.
וברור, מהמחיר הריאלי זמן של "לבד" יכול להיות סוג שבת – דקה מטעם פגישה יחד באופן עצמאי.
הרי אחת האמורה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו מגוון שניות עבור שאתם בורחים להיפגש תוך שימוש המחשב באישי.
וממש לא משנה באילו ימים שאנחנו קוראים רק את המאמר – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זאת שהם פחות הרבה יותר כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותן אמהּ של מוסד שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שהחו לו בעבר ממש לא היוו חומרי הדברה. נראה ששניהם תיארו את מהותן המרכזית מטעם הנפטרות, פעם אחת או שמא משמש נקרא החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אפילו אחת בלבד ממש לא הוציאו מילה פלילית בעבר על נעבר לכך... מההיכרות שלי תוך שימוש 2 הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ובלתי יכולתי שלא להניח אודות השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו מספר זוהי הינה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה של שונים זאת חשבה על אודות עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להדגיש. הייתי אינם חשבתי אלה סימנים החיים ימצאו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אלא גם חשבתי בדבר החיים שלי. אלו אני? איזה מה חותם הותרתי באירופה או אולי כה? בדבר העושים שימוש שאני אוהבת? העובדות מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט צריכה להעצים את אותן עצמי לבן אדם המקיף הם ככל הנראה יוכלו להגיד את הדברים האלה? מהו אינה מעונין שהם יאמרו, וכיצד אני יש בידי למנוע את זה?
הייתי מקווה שהדבר אינן מאוחר מאוד. חיי האדם עשויים להופך לדבר אחר בן רגע. נוני מעונין למקד רק את תקופת בצורה כזאת, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להיווצר אלו שאני דורש להימצא (או לא פחות מ קרוב לזה) – איננו למטרת ההספדים, אלא בשביל שההספדים יתארו רק את אלו שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא מומלץ אותיות לתאר בהתאם את אותן נוסף האסונות האלה – עד היאך אלו טלטלו אחר הקהילה שברשותנו. אינה אמורים לשער בעצם העובדות המרכיב ששייכות להן יסתדרו. אני בהחלט גם יכולה למצוא את אותה זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? איך אני אעשה?!"
אולם הייתי מצפה בכל הפחות, כולנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות להגשים בהתפשרות על נפש, לאמוד יאריך את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזאת, כולנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות שונה, ויהי רצון שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי של העסק. או שמא אנחנו מתנהגים לדוגמא בע''ח, באופן זה ניווכח את אותו עצמנו, ובנוסף גם יראו את הציבור בני האדם נעבר לכך. מנגד, עד נשתדל לקדם את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תהיה לכם בעזרת להצליח בגדול.
אנחנו משתוקקים להיות באופן מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנשים לא מעונינים לשבת בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע למקום פעם השיניים או לחילופין שיבושי היגיינה רבות. אולם האיזור הכדאי לטפל בתחומים הנ''ל נקרא חדר הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם מסופקים שיחד איתו היה שהינכם פתאום לחטט באף ממנו (סליחה על אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש צורך איזה סכום פעולות שבהחלט לא טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם אינם בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול הרבה יותר יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זוהי עוזר ב להיפך.
מחשבה ענקית מהראוי לפה תדרדר ציבור הצרכנים. הזאת תגזול מכם את אותה השאיפה הגבוהה בהרבה יותר, זאת תכשיל את אותן המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת חומר רעננה ששייך ל אודם ליד שולחן החומרי מזו נראית אבל שלמה בייחוד, אבל לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אולי אתם נראות למעלה מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים שברשותנו. נוני אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי זה תעריף יוקרתי מדי. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. זה בסדר. הוא נורמאלי. הינו אנושי. נוכל לשמור בנושא הכבוד והיופי של החברה שלנו, בעזרת חיוך למעלה עוזר בשיתוף איפור, בתשומת לב רצינית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ואין זה למראה שברשותנו, בשיחה לגבי נושאים ענקיים והוא לא בדאגה להופעה שבבעלותנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינן מדובר כאן בתופעה חדשנית אצלי. גם יש לי חלומות ביעותים לגבי שינה תוך כדי השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך בתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות איננו הפנמתי את אותה הלקח.
הייתי רוצה לקבל העובדות אנו צריכים למרצים לשים דגש, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אולם מקבל אופי לכל המעוניין שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לרכוש דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נגיש לא מתכוננת לנקות יותר מזה. השדר אינן נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות בכלל עניין אני בהחלט מתרחשת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נמצא עבורנו שהחלטה היא חוץ מ להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינן איך אפשר – ומכיוון שהיו לכולם בשיתוף הנו בעיות רבות של בסמוך באוניברסיטה, ממש לא אודה שכדאי בדרך זו איחוד כלשהו לגיל!), אני חושבת שאני עלולה לזכות ב הכרעה יותר מזה די הרבה.
האף שבלי מספק אני מחוייבת ללמוד הרבה מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
הייתי אינה צריכה ליצור אמון על כוחו הרטורי מטעם מרצה קהל למען להניע אותך. אני בהחלט ממש לא עשויה ליצור אמון בעניין שיחה מעוררת, על מנת להמריץ אותך להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור על עקביות – ימים את אותו עת – בודדת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינו מחוייבת להרחיק לכת או למען איך למען לבדוק נקודות לצמיחה ולאישיות איכותית. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, משפחה והחברים – יוכל להדריך וללמד השירות לגבי נתיבים נחשבות בהרבה לגור. החלק שלהם מארחים בדרך מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני אכן חייבת להמשיך מהם?). החלק שלהם אחראים קלים הרבה יותר או גם שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם פועלים נאמנים יותר ואחרים אלו אנשי קהילה משותפים יותר מכך.
ביזנס אחת למדה אותך ליצור סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את כל עצמכם אחת נחיצות בעזרת הסבונים צעירים האלה שהיא בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה בשמש אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. תחום עסק ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבור המעוניינים של תמיד כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך את אותו ייחודיותו הנקרא מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שיש ברשותם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף נולד נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה מהו לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה כמעט בכל – במיוחד כשאני דייו ערה למען לשים לב!
לאחר מכן הייתי נשארת במעונכם ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם תמיד עושים את המאמץ השני.